לחופש נולדו

זהו תעוד מצולם של פרוייקט שיחרור להקת בבונים ממרכז שיקום והצלה אל שמורת טבע.

דרום אפריקה אוקטובר 2011

הכתבה פורסמה ב"טבע הדברים" גיליון 195 26/12/11

 

בראשית אוקטובר, בימים האחרונים של העונה היבשה, שוחררה להקת בבונים (Chacma Baboon) המונה 23 פרטים אל מכלאה זמנית, אשר ממנה היא שוחררה כעבור שבועיים אל הטבע.

 

זהו השחרור הראשון והחלוצי של להקת בבונים מגובשת ומבוססת אל הטבע, לאחר מספר שנים של עבודה קשה ודבקות במטרה, של מיקוד ונחרצות, של ידע רב ורגישות אינסופית לאישיותם ואורחות חייהם של הבבונים. בעבר כבר שוחררו להקות מגובשות של קופי ורווט (גונון ירוק) בהצלחה רבה, אולם טרם שוחררה כך להקה של בבונים.

 

שרידותם של הבבונים בטבע תלוי ביציבותו של המבנה החברתי של הלהקה ולפיכך נשאלה השאלה, האם יצליח מבנה זה שנבנה בדי עמל במהלך כארבע שנים לעמוד במבחן המעבר. ההצלחה תבטיח ללהקה את שגשוגה בעתיד.

 

ביתה העתידי של הלהקה הם מרחבי השמורה הפתוחים, כ- 40,000 דונם של שמורת  קונדואה Kondowe)) במחוז לימפופו שבדרום אפריקה (כ-100 ק"מ מערבה לקצה הצפוני של הפארק הלאומי קרוגר).

 

כשלב מעבר ביציאה אל השמורה, תשוחרר הלהקה אל מכלאה זמנית בשטח של כחמישה דונמים שנבחרו בקפידה. במרכז השטח צומח עץ Jackalberry  ירוק עד גבוה ורחב ממדים. סביבו עצי מוׂפָּנֶה (Mopane) עירומים בשלכת וגדמי עצים יבשים אחרים. בהמשך בפינה הדרום מערבית של המתחם צומח עץ Jackalberry  קטן נוסף. כל עץ יהיה לגן הרפתקאות ומתקן שעשועים תחת רגליהם הקלות של הבבונים.

 

האדמה היתה חרבה ואפורה. הגשם הראשון ירד רק יומיים לפני ההעברה, ובתוך ימים ספורים נוספים העלתה האדמה פלומה ירוקה והעצים החלו להתכסות בעלווה רעננה. בשעה תשע בבוקר הטמפרטורה כבר עולה מעל 20 מעלות בצל, השמש יוקדת והכל נחבאו בין ענפיו של ה Jackalberry  הגדול.

 

המכלאה הזמנית מוקפת גדר חשמלית גבוהה, הנותנת מענה לחשש של בריחה ספונטאנית מתוך לחץ רגעי בעת היציאה מכלובי המסע. המתח, אי הוודאות, התכנון המדויק, הכול התנקז אל הרגעים הראשונים של היציאה מכלובי המסע.

 

מרגע השחרור אל תוך המכלאה הזמנית, ועד פתיחתה, במהלך שבועיים, התבצעו מעקב ורישום מדוייקים אחר התנהגותה של הלהקה ושל הפרטים הדומיננטיים, במטרה לוודא הסתגלות או לזהות קשיים ומשברים קרובים. המעקב אישי והתבצע במשך כשש שעות כל יום בתדירות של כל שתי דקות. הרישום כלל פירוט כל הפעילויות שביצע כל בבון, כגון רעיית מזון, אכילה, מגעים חברתיים, מנוחה וכדומה. הסטנדרטים מדעיים ומדוייקים. עוד בהגיעם אל מרכז השיקום סומן כל בבון בשבב ונבחן גנטית. לכל בבון נפתח תיק רפואי אישי וביום ההעברה הוא נבדק, נשקל, נמדד, ותועד. וכך גם לאורך תקופת ההסתגלות נבנה יומן אישי לכל חיה דומיננטית, ובשיחות בין אנשי הצוות נבחנים גם היחסים בין הפרטים השונים של הלהקה.

 

תעדתי את פעילותו של בבון גדל מידות ויפה תואר, צו'קוואיי. הוא היה כבן שמונה שנים והגיע למרכז השיקום לאחר שהוחזק חודשים רבים בכלוב הובלה (כמטר רוחב על מטר אורך!) עד שהוצל מיד שוביו. לאורך השנים במרכז השיקום, תקף את מטפליו מספר פעמים וכך גם את חבריו ללהקה. לימים, בזכות מימדיו ותוקפנותו היה צ'וקוויי לזכר האלפא של הלהקה. זאת עד לפני כשנה. צעירותו עמדה לו לרועץ, וזכר פראי ובוגר יותר פלש מן היער הפתוח אל היער של מרכז השיקום, והשתלט על הלהקה, לא ללא קרבות אלימים, קולניים ומדממים.

 

לאחר פלישתו של אַל פאצ'ינו, החלו להיוולד הוולדות. צו'קוואיי נסוג ממעמדו כזכר אלפא, והיה לזכר מספר שתיים. הוא היווה איום מתמיד על אַל פאצ'ינו. במעמדו זה הפכו מגעיו החברתיים עם חברי הלהקה למסוייגים וזהירים. הוא בילה שעות רבות בבדידות מזהרת, צפה מן הצד, או התפרץ מידי פעם בזעם ואלימות על חבריו ללהקה. עם זאת פרוותו של צ'וקוואיי היתה באופן תמוהה ארוכה ומטופחת, וניכר היה עליה שהיא זכתה לטיפול מסור ואוהב. שעות רבות של תצפייות עברו עלי בטרם זכיתי לראות את אחת מנקבות השבט סורקת בקפידה ובהחבא את פרוותו, והחידה נפתרה... חידה נוספת שהעסיקה אותי היתה היכן הוא בילה את לילותיו שכן הלהקה כולה נהגה לישון על עץ ה Jackalberry  וברור היה ש אל פאצ'ינו לא יניח לזכר המאיים על שילטונו לישון בחברתם. בתצפית לילית אחת זיהינו את צ'וקוואיי ישן לבדו על עץ ה Jackalberry  הבודד שבפינה הדרום מערבית.

 

הבבונים הם חיות חברתיות במיוחד, ויתכן כי בדידותו החברתית היא שהניעה אותו לנסות ללא הרף לתקשר איתי. המבחן היה קשה עבורי במיוחד. בשלב הזה של תהליך השקום וההשבה, חשוב היה להקפיד שלא לקיים קשרים אישיים עם החיות. זאת בניגוד לשלבי הקליטה הראשונים במקלט, שם אנחנו, המטפלים משמשים כתחליף למשפחה האובדת.  בשלב הנוכחי של התהליך, הלהקה צריכה להיות מבוססת דיה ולספק את כל התמיכה המשפחתית והחברתית הנדרשת. כך או אחרת צ'וקוואיי לא הפסיק לרגע "לעשות לי שפתיים" שזו המקבילה הבבונית ל "לעשות עיניים". הוא צקצק בשפתיו כאילו שולח נשיקות באוויר. מידי פעם נשברתי והשבתי בחיוך אוהד שזכה להטיות ראש חוזרות לימין ולשמאל, תנועה חביבה ביותר שמשמעה בתקשורת בבונית, הפגנת ידידות עמוקה.

 

את מרבית שעות היום מעבירים הבבונים בחיפוש אחר מזון ובטיפוח הדדי. מרשים היה לראות כיצד האינסטינקט הזה נשמר על אף השהיה הארוכה בשבי. הקופים שוחררו ביחידים או בזוגות מכלובי ההסעה אל המתחם המגודר. עם יציאתם מן הכלובים הם ערכו סבוב הכרות לאורך הגדרות, ופנו מייד לעיסוק העיקרי: רעיית מזון. מזונם העיקרי מבוסס על זרעים, שורשים, קליפת עץ, פטריות, טחב ועלים שונים, וכן זחלים חרקים עקרבים חלזונות ובהזדמן גם בשר. אחד הרחשים המתמידים של הלהקה זהו צליל הטחינה העולה מפיהם. חלק חשוב בהתאקלמות מחדש הוא הלמידה, מהם פרטי המזון הראויים - או לחילופין - הבלתי ראויים לאכילה, היכן להשיגם והיכן מקור המים הקרוב.

 

חלוקת המזון באתר השחרור היתה זמנית בלבד, בזמנים לא קבועות, ובכמות הולכת ופוחתת, מתוך כוונה לבסס עצמאות וחופש. התפריט כלל ירקות, לחם ופירות. הבבונים אוהבים במיוחד פפאיות. גם בננות. אבל יותר מכל פפאיות. (פפאיה בהחלט יכולה להיות סיבה למריבה גדולה.) לסדר האכילה יש משמעות וכמו אצל חיות רבות אחרות סדר האכילה מבטא את המעמד החברתי של הפרט בלהקה.

 

עם יציאתו מכלוב ההסעה, טיפס אל פאצינו על העץ הגבוה ביותר שבתחום הנחלה, ובילה את מרבית יומו בתצפיות. בבון ענק מימדים יושב במרומי עץ מתנשא מעל נופי החורש, ומתכנן את מהלכי להקתו.

עליו הוטלה האחריות לגורל הלהקה. הוא שיצטרך להחליט בבוא היום לאן להוביל אותה, לזהות היכן מקור המים, מקורות המזון, וסביבת החיים הבטוחה ביותר.

 

ניתן בקלות לזהות בצילום את אל פצינו על פי התפרים שעל כתפו הימנית, זכר לתקרית אלימה בבוקר יום המעבר, בעיצומה של סערת הרגשות. השיניים של הבבונים הם כלי נשק ממדרגה ראשונה, ואף שאינם חיות טרף, הם מצויידים בניבים בעלי מנגנון השחזה עצמית.  במדידה שבוצעה ביום ההעברה נמדדו ניביו של אל פאצ'ינו, ונמצא שאורכם 4.3 ס"מ וחדים כסכין מנתחים.

 

היותו זכר אלפא, מבטיחה לו את הזכות להזדווג עם נקבות הלהקה. מראה האחוריים האדומים של נקבת הבבון מסמן את עיבורה, ונמשך כחודש ימים. במהלך החודש היא מזדווגת פעמים רבות.

 

פרנסיס, שנמצאה בשיא עיבורה, לא נעתרה לאחת מדרישתו של אל פאצ'ינו. הוא קרב אליה, והיא, שלא כדרך בבונה בימי פריונה, במקום להפנות אליו את אחוריה האדומים לוהטים מוכנה להזדווג, סרה ממנו והלאה. תוך שניות מלאה המכלאה צרחות זעם וחימה, וכל החיות התפזרו לכל עבר בבהלה. אל פאצ'ינו זעק את שלטונו בחצר. פרנסיס ברחה חרדה לגורלה.

 

לאחר תקופת ההתעברות יורדת הנפיחות האדומה והאחוריים חוזרים למצבם הרגיל. ההיריון אורך כחצי שנה, והגור היחד שנולד חי בצמוד לאימו במהלך שנתו הראשונה, בתחילה צמוד לביטנה, ואח"כ על גבה, מוגן היטב על ידה ועל ידי שאר בני הלהקה.

 

סוגיה חשובה אחרת בהתאקלמות היא ערנות לאיומים. קריאת ציפור מסויימת הקפיצה את כל הלהקה למצוא מיסתור במעבה עלוות העץ. האוייבים העיקריים הם נמרים אריות וטורפים אחרים. נחשים מסויימים ועופות טרף מסכנים בעיקר את הגורים והפריטים הצעירים של הלהקה.

 

ב- 23/10/11 נפתחו שערי המכלאה הזמנית, והבבונים הותרו לצאת אל מחוץ לתחום הגדרות החשמליים שנותקו בנתיים. הלהקה החלה לחקור את מרחבי השמורה, במעגלים הולכים וגדלים. דאגות הצוות התרכזו סביב התנהגותו העצבנית של צ'וקוויי שהביע תוקפנות גוברת כלפי התצפיתנים. תחילה ניתן היה לרסן התנהגות זאת ע"י נפנוף מוט או הטלת מקלות ואבנים קטנות. אחר הצהרים תקף צ'וקוויי את אחד המטפלים ונאבק איתו פיזית. לצערינו, עלתה לו תקיפה זו בחייו. זה היה רגע כואב של משבר. 

 

בנתיים, המשיכה הלהקה המגובשת בהנהגתו של אל פאצ'ינו את הנדידה היומית בעקבות מקורות המזון בטווחים מתרחבים של כ 50 עד 100 מטרים כל יום. במרחק של כ- 300 מטרים הגיעו הבבונים אל ערוץ הנחל. שטח מחיה של להקת בבונים הוא כ- 15 דונם. בתקופות של מחסור במים שטח המחיה יכול לגדול עד כדי פי שלושה. מספר חברי להקה יכול לנוע בין 20 עד 24 פרטים, עם זכר דומיננטי אחד, או עד כ- 120 פרטים עם מספר זכרים דומיננטיים. שטח המחיה משתנה בהתאם.

 

בלילה חוזרת הלהקה לישון במשכנם הראשון בשמורה, על עץ ה Jackalberry .

נכון לעכשיו, הלהקה ממרכז השיקום Riverside היא להקת הבבונים היחידה בשמורתKondowe  , ואנחנו צופים בהתרגשות אל העתיד ומיחלים להמשך הצלחה של שיקומם בטבע.

 

 

בוב, מהנדס אזרחי, בעלים לשעבר של משרד תכנון, בחר בדרך אחרת.

בשנת 1992 הציל בוב גור קופים בן יומו, שאימו ניצודה. על פי החוק באותם הימים היה על המחזיק בחיית בר להורגה. בוב סרב לבצע זאת. המדינה הגישה נגדו כתב אישום שכלל 14 סעיפי אישום. במשפט שארך תשעה חודשים וכוסה על ידי אמצעי התקשורת, קבע לבסוף בית המשפט כי זכותו של הקוף לחיות וזיכה את בוב מאשמה.

 

כאן החל מאבק ארוך שנים לביטול החוק הנ"ל, וחיקוקו של חוק חדש המבטיח את זכותם לחיים של בעלי חיים ואת הגנתם של מינים שונים בסכנת הכחדה. (The NEMBA Act for 2004). לצערינו, בשנת 2007 בלחץ הלובי החקלאי של תשע הפרובינציות, הוחזר החוק הישן לתוקפו, אם כי אינו מיושם במלואו. כיום פעיל בוב בארגונים לזכויות בעלי חיים ולאיכות הסביבה, ומשמש כנציג הציבור בדיוני המשרד לאיכות הסביבה.

 

בוב הקים את המרכז לשיקום והשבה של קופים וחיות בר אל הטבע ב RIVERSIDE אשר בלימפופו, דרום אפריקה.

הבעלים והצוות המקצועי הם בוב, לין, ובנם מתיו. נציגם בארץ היא חברת גואקו. המרכז מבסס את עבודתו על שיתוף מתנדבים מכל רחבי העולם בפעילות השוטפת של המקום הכוללת טיפול בבעלי החיים, האכלה, טיפוח, ניקיון, טיול ועוד.

 

כיום נמצאים במרכז כ- 549 קופי וורווט ובבונים בחמישה גרעיני השבה בשלבים שונים של תוכנית ההשבה. תוכנית השבה משתרעת על פני שלוש עד חמש שנים, תלוי בפרטים הנקלטים ללהקה, ותלוי בהתקדמות האיקלום. שיטת ההשבה מבוססת על הקמת להקה יציבה ומתפקדת, שתוכל להתקיים באופן עצמאי בתנאי החיים הטבעיים.

 

עד היום שוחררו על ידי המרכז 543 קופי גונון ירוק (וורווט) ב- 17 להקות, כולן לשמורות טבע פרטיות. השחרור הראשון היה בשנת 1995. הלהקה הראשונה ששוחררה מנתה כ- 45 פרטים, והיא התפצלה באופן טבעי לשתי להקות עצמאיות בטבע.

כל הלהקות ששוחררו עד היום נמצאות במעקב שנתי, וכולן ממשיכות להתקיים כלהקות בריאות ופעילות בשמורות בהן שוחררו.

 

זוהי להקת הבבונים הראשונה המשוחררת אל הטבע במסגרת תוכנית שיקום מובנית, היא מונה 23 פריטים ומשוחררת אל שמורת הטבע של KONDOWE .

 

nurit@nuritzeiri.com

 

0544956382